האבחון נערך במהלך מלחמת "חרבות ברזל".

שש מילים שטומנות בתוכן כל כך הרבה עומק, פחד וסימני שאלה.

כל הילדים שאבחנתי במהלך החודשים האחרונים גרים בסביבה הרגועה יחסית שבה אני מתגוררת. על כל אבחון כתבתי "נערך במהלך מלחמת חרבות ברזל". אבל מה אומר המשפט הזה?

אבחנתי ילד שסבא וסבתא שלו גרו באחד היישובים שהכי נפגעו ב-7.10. הילד סיפר לי. האמא שכחה להזכיר באינטייק, האבא היה בדיוק במילואים. הוא לא ידע לומר מה הם חוו באותו יום, רק שלא יחזרו לגור שם. 

הוריו של ילד אחר סיפרו שאחותו תצפיתנית. חברותיה נמצאות עכשיו בעזה.

היה ילד שאחיו משרת ביחידה מובחרת, בזמן מפגש האבחוני הוא היה בתוך עזה.

הוריו של ילד אחר לא מכירים אף אחד שנמצא שם או נפגע, והם מקפידים לא לחשוף לחדשות. בבית אחר הטלוויזיה פתוחה כל הזמן. 

מתבגרת אחת אמרה לי "למה נחשפתי? לאותם סרטונים כמו כולם. הכול עבר בין כולם".

הייתה ילדה שישנה חודשים קרוב לממד, אצל אחרת לא היה שום שינוי התנהגותי. 

כל כך הרבה זמן לתוך המלחמה. אני לא רוצה לדבר על יחסיי עם המלחמה, זה מאוד אישי. אבל הייתי רוצה שהאנשים הקרובים אלי ידעו בדיוק מה עובר עלי. לכן, חשוב לי בכל אבחון לא רק לציין את העבודה היבשה שנערך בזמן "חרבות ברזל", אלא איך זה בא לידי ביטוי קונקרטי וספציפי אצל המאובחן. כדי שהקורא בעתיד יוכל לקחת את זה בחשבון ולהבין טוב יותר מה עבר על הילד ומשפחתו בתקופה שבה נערך האבחון. 

ושבמהרה יגיע היום שבו נוכל להפסיק לכתוב את המשפט הזה. 

· לשאול את ההורים והילד מה הם צריכים מהאבחון? (מסמך קביל, אישור לחששות, המלצות להתאמות…) איך הם מבינים את הקושי? מה מדאיג אותם? תשובות לשאלות האלה יתנו המון מידע ויאפשרו תיאום ציפיות.

· כל ילד הוא יחיד ומיוחד, וחשוב לתת תשומת לב לצרכים המיוחדים שלו במהלך האבחון (כמות פגישות, הפסקות, סדר העברה..).

· לגלות גמישות והתאמות תוך כדי תנועה בתהליך האבחון – לעצור ולשאול את עצמי מה הבנתי לגבי הילד והשאלה האבחונית ואיך אני מדייק את התשובה עליה, למשל מבחינת בחירת כלים.

· לשים גבולות, זה עושה סדר ושומר עלינו ועל הלקוחות שלנו. לא כל שעה מתאימה לפידבק, אבחון לא צריך להימשך 12 פגישות וכו'. כשנוח לנו, האבחון יותר טוב.

· להיות קשוב להעברה נגדית, ולהבין למה אני מרגיש כך. מה זה אומר על הילד? 

· לשים לב לכוחות של הילד ולהצלחות שלו, ולרשום אותן בדוח.

· לנסות להבהיר לעצמי מה אני רואה ומבין על הילד. עם זאת, לקבל את זה שלא הכל יהיה ברור ו"לפי הספר" וזה גם בסדר. העיקר שניסיתי.

· לשים לב לדרך שאני עשיתי מתחילת דרכי – איפה השתפרתי, מה הולך לי יותר בקלות ומה אני מבין יותר טוב.

· אבחון זה המון עבודה. לזכור למה הוא מיועד ולנצור את הרגעים המשמעותיים בתהליך הזה ללקוחות שלנו ולנו.

אלה עלו לי עכשיו, יש בטח עוד מלא…