"תגידי" שאלה אותי סטודנטית בקורס ל"ל, "בשנה רביעית של ההתמחות יודעים לבחור כלים? מבינים את הסיבות לקושי? יודעים לכתוב פסקה יצירתית ולא העתק-הדבק?"
סיפרתי להם שלאחרונה עשיתי אבחון לילדה שהרגשתי שאני לא מבינה מספיק. הוספתי ריי שמעיתי, קוביות ומטריצות מתוך הויסק4. הוספתי כלים במקומות של פערים וגם במקומות ללא פערים שהיו לי שאלות בהם. השקעתי בו. לקחתי אותו להדרכה. בסוף נשארתי עם שאלה. לא מצאתי הנמכה באף יכולת, והתפקוד הלימודי שלה על הפנים. אולי קשב, בטח רגשי, אבל לא נראה לי שזה הסיפור כולו. פשוט לא יודעת. כשסיפרתי עליו שאלו אותי אנשים שונים למה לא הוספתי מבחן הבנה מתוך הויסק4. אני יכולה להסביר למה, אבל בעיקר כי לא חשבתי על זה.
אבחון בעיני זה הרבה ידע והרבה תרגול. שנה רביעית של ההתמחות לקראת הלמידה למבחן זו הזדמנות מעולה ללמידה ולרכישה של ידע. זו הזדמנות להישאר סקרן ולומד בתחום הדיאגנוסטי. ככל שמאבחנים יותר ופחות מפחדים מכלים אפשר לגוון ולפתוח חשיבה. גם אני כיום עוד שואלת את עצמי על בחירת כלים, גם אני עוד מנסה לכתוב יותר יצירתי ומדויק, גם אני לפעמים חושבת שאולי היה נכון להעביר עוד כלי וחבל שלא.