כל פעם שאני שואלת לגבי איך קובעים לקות למידה יש מי שעונה שצריך רמת אינטליגנציה בנורמה.
אז זהו, שלא.
גם בהגדרה של פלנגן וגם בהגדרת הDSM אין התייחסות מפורשת לנושא של משכל, אלא רק לכך שפיגור הוא גורם הדרה (טכנית נתייחס כציון הנמוך מ70).
איך זה יכול להיות??
לגבי הפרעת למידה, מאחר שהDSM מתייחס להיבט התנהגותי בלבד ולא מחייב בדיקה של יכולות קוגניטיביות בעצם ניתן לקבוע הפרעת למידה ללא העברה של מבחן אינטליגנציה, ולכן אין התייחסות בהגדרה לנושא המשכל (אפשר לדון הרבה מקצועית ופוליטית בעצם הקביעה של הפרעת למידה שאינה על ידי פסיכולוג וכרגע אמנע מכך).
לגבי הCHC – מרבית היכולות הקוגניטיביות צריכות להיות בנורמה. האם זה מחייב מצב שבו היכולת הכללית היא תקינה? בחלק גדול מהמקרים שבהם מנת המשכל גבולית גם רוב היכולות הרחבות יהיו נמוכות מהנורמה, אך לא תמיד. סטטיסטית, יכול להיות מצב קיצון של כמה יכולות נמוכות מאוד ש"מושכות" את הממוצע כלפי מטה. דבר נוסף, מנת המשכל מחושבת על פי 7 או 14 תת מבחנים. כל מבחן נוסף מרחיב את ההבנה שלנו אך לא משנה את ציון הIQ (גם אם התוספת היא מתוך הוודקוק). מסיבה זו, יכול להיות מצב שבו הציון הכללי על פי הוודקוק בטווח מסוים אך הרחבה של הראייה עם כלים נוספים (מהערכה המשלימה או כלים אחרים) יובילו להסתכלות אחרת על היכולות הרחבות.
לכן, ציון היכולת הכללית אינו חלק מהקביעה של לקות למידה או הפרעת למידה.
עם זאת, חשוב לזכור שאם אין ספציפיות, כלומר הכול נמוך ואחיד – אין הפרעת/לקות למידה.