אחת הפנטזיות המקצועיות שאני זוכה להגשים השנה היא לתת למתמחים הצעירים שלנו לעשות אבחון בצפייה. כלומר, להעביר אבחון עם מומחה לאורך כל השלבים שלו. מאיסוף מידע מההורים ובית הספר, דרך הגדרת שאלת אבחון והיקף בדיקה, העברה, ציינון, כתיבה ועד הפידבק.  

כשלמדתי אבחון דידקטי היו במהלך ההכשרה עשרה אבחונים כאלה. למדתי המון וזו נשארה עבורי חוויה מאוד חיובית. 

השבוע למדתי לאבחן אוטיזם ולהעביר אדוס והייתה לנו התנסות כזו. כל אחד מאיתנו העביר חלק מהאדוס למאובחן אמיתי בזמן שהמדריכה ויתר הקבוצה צפו בתהליך. 

נלחצתי בטירוף. ואם אטעה ואקלקל? פתאום נזכרתי שזה היה מלחיץ גם אז בקורס האבחון. וזה היה אפילו יותר מלחיץ עכשיו. כמה לא פשוט לי היום למצוא את עצמי מקבלת פידבק על העברה של אבחון… לרגעים חשבתי לוותר על התענוג ותהיתי מה עוללתי למתמחים שרק הגיעו לתחנה ויכנסו בגללי לעוד לחץ…

בסופו של דבר היה נעים ומלמד מאוד ואני שמחה על ההזדמנות הזו. מאמינה שגם המתמחים שלנו ידעו ליהנות מזה ולגדול. הלוואי שנצליח כולנו ללמוד מההתנסות הזו, ולהעניק ליותר אנשים את החוויה המעשירה הזו של למידה מאבחון משותף.