רסיסי מחשבות על אבחון ובכלל – לפסיכולוגים חינוכיים

(פוסטים שפורסמו בקבוצה בפייסבוק) 

  • האבחון נערך במהלך מלחמת חרבות ברזל

    האבחון נערך במהלך מלחמת "חרבות ברזל". שש מילים שטומנות בתוכן כל כך הרבה עומק, פחד וסימני שאלה. כל הילדים שאבחנתי במהלך החודשים האחרונים גרים בסביבה הרגועה יחסית שבה אני מתגוררת. על כל אבחון כתבתי "נערך במהלך מלחמת חרבות ברזל". אבל … להמשיך לקרוא ←


  • כמה תובנות על תהליך האבחון

    · לשאול את ההורים והילד מה הם צריכים מהאבחון? (מסמך קביל, אישור לחששות, המלצות להתאמות…) איך הם מבינים את הקושי? מה מדאיג אותם? תשובות לשאלות האלה יתנו המון מידע ויאפשרו תיאום ציפיות. · כל ילד הוא יחיד ומיוחד, וחשוב לתת … להמשיך לקרוא ←


  • מתי לאבחן יבוא בקלות?

    "תגידי" שאלה אותי סטודנטית בקורס ל"ל, "בשנה רביעית של ההתמחות יודעים לבחור כלים? מבינים את הסיבות לקושי? יודעים לכתוב פסקה יצירתית ולא העתק-הדבק?" סיפרתי להם שלאחרונה עשיתי אבחון לילדה שהרגשתי שאני לא מבינה מספיק. הוספתי ריי שמעיתי, קוביות ומטריצות מתוך … להמשיך לקרוא ←


  • היבטים רגשיים

    יש ילדים שצועקים את הקשיים שלהם.  הם לא לומדים ולא מוכנים להיעזר. הם מפוצצים את הכיתה.  הם לא מגיעים לכיתה.  הם לא נעימים למורים, לחברים, להורים. הם גם לא נעימים לנו כמאבחנים. יש ילדים ששותקים את הקשיים שלהם. הם נורא … להמשיך לקרוא ←


  • מילים מילים מילים

    "מילים מילים מילים הרבה הרבה הרבה אבל לא בעניין, לא בעניין שלנו" אפשר היה לחשוב בקלות שמיכה שטרית מתאר חוויה של הורה שקורא דוח על הילד שלו. "זה לא משתלם, לא משתלם… עניינים שברומו של עולם אבל לא בעניין, לא … להמשיך לקרוא ←


  • הבנת הנקרא

    מה מאפשר לנו להבין את הנקרא? · קריאה אוטומטית – קריאה שוטפת ומדויקת מפנה משאבי קשב לצורך הבנה. · היכרות עם אוצר המילים בטקסט ועם ידע העולם שבו. למשל, לפסיכולוגית יהיה קשה יותר להבין טקסט בכלכלה כי היא לא מכירה … להמשיך לקרוא ←


  • 10 דברים (או 300 מילים) על בדיקה של שטף ודיוק בקריאה

    10 דברים (או 300 מילים) על בדיקה של שטף ודיוק בקריאה: # הנורמות הכי טובות שיש זה א-ת. נכון, הן בעייתיות מאוד, אבל הן הכי טובות שיש לנו בעברית. # מבחן מסלו"ל הוא מבחן סינון, ולכן הבדיקה שלו לשטף ודיוק … להמשיך לקרוא ←


  • תוספת מהויסק4

    כמו לרובנו, הוודקוק לא בא לי טוב בהתחלה. כמו רובנו, אני לא אוהבת שינויים חדים. אבל לא הייתה ברירה, והתחלתי להתנסות. לאורך זמן, התנסות בביצוע ובהדרכה למדתי לחבב ולהעריך את מה שהוא נותן ונפרדתי מהויסק. מאז עבר זמן ואני מוצאת … להמשיך לקרוא ←


  • עובדות זה לא הכל

    פעם ראשונה שהלכנו להופעה ב"קו רקיע" בפארק אריאל שרון.  הנוף הפרוס לפנינו היה מעורר התפעלות.  "הנה עמוד הפיקוח של נתב"ג", "הנה המבנים של שרונה והנה קריית הממשלה"… היה משהו מסקרן ומקסים בקרבה של המטוסים היורדים לנחיתה. ב-20:30 התחילו ווטסאפים על … להמשיך לקרוא ←


  • אמפתיה כפולה

    כשמאיה ביתי הבכורה נולדה היא בכתה בלי הפסקה. לא משנה מה עשיתי לא הצלחתי להרגיע אותה. הבכי שלה הטריף אותי.  בטיפת חלב הרגשתי מבוקרת. כשהלכתי לרופאת הילדים הרגשתי אמא לא טובה. כשסיפרתי לפסיכולוגית עמיתה הרגשתי משוגעת. אחרי ארבעה חודשים חברה … להמשיך לקרוא ←


  • מסיכות באבחון

    "מי מסתתר מאחורי המסכה?חתול, מפלצת או ילדה יפה?" (רמי פורטיס) באבחון יש לנו המון מסכות.  הילד שבית הספר מתאר שונה מהילד שמציגים ההורים,  הילד שסיפרו לנו עליו הוא לא תמיד הילד שאנחנו פוגשים, החוויה שיצאנו איתה לא תואמת לפלט של … להמשיך לקרוא ←


  • ⁨"השמעה" – קווים לדמותה

    התאמה של השמעה ניתנת כשיש קושי משמעותי בקריאה באופן שמכביד על הבנת הנקרא. כלומר, יכול להיות ילד עם קושי בקריאה הטכנית אך ללא קושי בהבנת הנקרא, ואז אין משמעות להשמעה. כמו כן, צריך להוכיח שהשמעה עוזרת באופן משמעותי. לעיתים יש … להמשיך לקרוא ←


  • המקרה המושלם

    כמה שאנחנו אוהבים מקרים ברורים ונקיים. כל היכולות אחידות, יש הנמכה ביכולת אחת או שתיים, הקשר להנמכה בהישגים ברורה, החלק הרגשי לא משמעותי, ניתן סיוע מקצועי לאורך זמן והילד משתף אותו פעולה מקסים, ואם כבר להזמין – גם בלי הפרעת … להמשיך לקרוא ←


  • ציון האינטליגנציה חייב להיות בנורמה?

    כל פעם שאני שואלת לגבי איך קובעים לקות למידה יש מי שעונה שצריך רמת אינטליגנציה בנורמה.  אז זהו, שלא.  גם בהגדרה של פלנגן וגם בהגדרת הDSM אין התייחסות מפורשת לנושא של משכל, אלא רק לכך שפיגור הוא גורם הדרה (טכנית נתייחס … להמשיך לקרוא ←


  • להסביר את הילד

    -אז מה הבנת על הילד? -יש לו לקות למידה. רוב היכולות תקינות, פרט לעיבוד שמיעתי וזה קשור לקושי שלו בלמידה. הוא מצליח בעל פה הרבה יותר מבכתב. יש לו הפרעת קשב אבל זה לא גורם הדרה.  -אם זו תמונת הנתונים, … להמשיך לקרוא ←


  • לקרוא דוחות

    כשאני קוראת דוח אני מנסה לבנות לי את הילד בראש. בהתחלה אני קוראת את הרקע ומסכמת לי את עיקרו בקצרה. מנסה להרגיש דרכו את הילד.  לפני שאני קוראת דוח אני מסכמת לי את הנספח.  רושמת לעצמי ליד כל יכולת רחבה … להמשיך לקרוא ←


  • cross battery assessment (XBA)

    מה זה בעצם cross battery assessment (XBA) ? המשמעות של XBA זה שאני יכולה לקחת כלים מסוללות שונות (וודקוק, ויסק, ריי, קווה, א-ת…) ולהעלות אותם על סקלה אחת כדי שיוכלו "לדבר ביניהם". כששני הכלים באותה יכולת רחבה אינם באותו טווח (אחד … להמשיך לקרוא ←


  • על פונקציות ניהול ויכולת פלואידית או לחשוב ולא לשנן

    היא מקסימה, נבונה ומלאת ידע. נעים לי להקשיב לה עונה לשאלות שלי. ברור לי שהיא צריכה להיות כבר מומחית, ובכל זאת משהו בשיח הזה שאמור להכין אותה למבחן נתקע. אני שואלת כל מיני שאלות. החיבור שלה לילד ולמקרה ברור, היא … להמשיך לקרוא ←


  • אבחון במלחמה?

    זה כבר בסדר לדבר על אבחון? כבר מותר לאבחן? איך ניתן לאבחן ולהבין את העולם הרגשי של הילד? הילד פנוי לאבחון? אני פנויה לאבחן?  ברור שלא נאבחן כרגע מי שנפגע או פונה מביתו, ומה עם כל אלה שהולכים כל יום … להמשיך לקרוא ←


  • לפני עשר שנים

    "את רוצה ללמד לקויות למידה ב' במדרשה? יש הרבה נרשמים לקורס ומחפשים עוד מרצה".  מאיפה זה צץ???  זה היה בשנה הראשונה שלי בשפ"ח נתניה, ולדעתי גילת עוקב לא ממש הכירה אותי.  למה היא חושבת שאני מתאימה?? מאיפה היא יודעת כמה … להמשיך לקרוא ←


  • לפעמים המפגש ההדרכתי לא מצליח לי

    לפעמים המפגש ההדרכתי לא מצליח לי. לפעמים אני מרגישה מאכזבת שלא דייקתי שלא חידשתי מספיק, לא הבהרתי שהייתי עוצמתית וחדה מדי באמירות שלי, לא די רגישה לא הקשבתי מספיק, לא נשמתי מספיק נבהלתי והגבתי באימפולסיביות שקל היה לפרש את הדברים … להמשיך לקרוא ←


  • קבוצת הדרכה

    אני מרגישה כמו ראש חבורת בלשים שחושפת סיפור. מתחילים מהרקע. כולם מתחילים מהרקע. ואז הגלגלים שלי מתחילים להסתובב איך היכולת הכללית? איך יראו היכולות הרחבות? ואז אנחנו מסכמים את היכולות הרחבות בצורה פשוטה ומתחילים לראות את הילד השלם ולהבין אותו. מחפשים … להמשיך לקרוא ←


  • הבעה בכתב

    כשאני שואלת סטודנטים על תחושות לגבי אבחון יש תשובה נפוצה. "אני אוהב להעביר ולחשוב את הילד, אבל שונא לכתוב את הדוח". זו כמובן לא תשובה יחידה, אבל שכיחה מאוד. בדיוק כמונו, גם בני נוער רבים שונאים לכתוב. לא כולם, אבל … להמשיך לקרוא ←


  • גאווה

    ערמת תיקים לוועדת אפיון. עוברת אחד אחד על חומרים ואבחונים ואפיונים ותפקודים…. מבניהם מונח דוח של מודרכת שלי כבר כמה שנים.  מדריכה אחרת חתומה עליו.  הדוח מרגיש בהיר ונכון.  אני מרגישה איך הלב שלי מתרחב ומתמלא גאווה. על הדרך שהיא … להמשיך לקרוא ←


  • בין נורמות לתחושות

    כשתמר ביתי היתה בת שנתיים הרגשתי שהיכולת השפתית שלה נמוכה לגילה. אוצר המילים שלה היה נמוך. זה בלט לי בעיקר לעומת מאיה אחותה שבגיל שנה ידעה לשיים עיגול, ריבוע ומשולש. לקח לי הרבה שנים להבין שמאיה חזקה מאוד בתחום המילולי … להמשיך לקרוא ←


  • ריי (בלי קרבה משפחתית) חזותי

    אחת לכמה זמן מישהו קורא לי "מיכל בן ריי חזותי". אז אם גם חשבתם על זה, תדעו שאתם לא היחידים. בדיחה שכבר סיפרו אותה. ולא, אין לי קשר לאנדרי ריי, פסיכולוג שוויצרי שפיתח את הצורה המורכבת וגם את הריי השמיעתי. … להמשיך לקרוא ←


  • חדר הכושר של האבחון

    העברתי השבוע unit2 (מבחן אינטליגנציה לא מילולי). ד"ר משה לנזמן הכיר לי את המבחן לפני יותר מעשור, ומאז אני משתמשת בו עם ילדים שאינם דוברי עברית למרות שהות ממושכת בישראל.  בגלל הייחודיות של המבחן, אני ממעטת להשתמש בו.  אז ככה קרה שישבתי … להמשיך לקרוא ←


  • מתכון לאבחון

    עוגות זה דבר טריקי.  אנחנו עושים את הכי טוב שלנו ולפעמים זה תופח ולפעמים נופל… יש מלא מתכונים וטיפים יש בזה עניין של ניסיון ותרגול יש עניין של דעה, לא כולם מסכימים מהי עוגה טובה יש עניין של טעם, לא … להמשיך לקרוא ←


  • כמה מילים על ריי שמיעתי

    יש לנו לפעמים ידיד שאנחנו כבר לא פוגשים הרבה מכל מיני סיבות. כשפוגשים אותו אנחנו  נזכרים למה זה ככה (מתיש…) אבל גם למה היינו פעם חברים יותר קרובים ומה הוא תרם לנו. אז כמה מילים על ריי שמיעתי ???? *הוא לא בודק עיבוד … להמשיך לקרוא ←


  • ⁨למה קשה לו???⁩

    "אני לא מצליחה להבין מה קורה לילד" אמרתי לה. "אני מבינה שקשה לו להביע את עצמו בכתב אבל לא מצליחה להבין למה. אני גם לא מצליחה להבין למה יש פער כל כך גדול בין ההבעה בכתב להבעה בעל פה. פתאום … להמשיך לקרוא ←