המלצות.  כשאנחנו מגיעים לשם לפעמים אנחנו עייפים. לפעמים אנחנו כועסים כי יש אנשים שקוראים רק את החלק הזה ולא את כל הניסוחים היפים עד לשם. לפעמים אין לנו מושג מה לכתוב ואיך לדייק, ונשארים עם המלצות כלליות (הוראה מתקנת, טיפול…) … להמשיך לקרוא ←

"אני לא רוצה הדרכה ממך" היא פסקה, "את לא תעריכי אותי אחרי שתדעי כמה אני לא יודעת אבחון". צחקתי. אני מעריכה אותה בגלל כל כך הרבה דברים. החוכמה שלה, הרגישות, הנתינה, הגישה לאחר. שוב דבר לא יכול לקלקל את זה. … להמשיך לקרוא ←

בסוף ההכשרה באבחון אוטיזם הייתה הצגת מקרה שהעלתה בי חוסר שקט ניכר. פתאום חשבתי על ילדה שאבחנתי. היו קווי דמיון… תהיתי…אולי? אוטיזם? הרי לא ממש מצאתי הסבר שמניח את דעתי לקושי והיה שם קושי חברתי מסוים…. דקות ארוכות ניסיתי להעלות … להמשיך לקרוא ←

אחת הפנטזיות המקצועיות שאני זוכה להגשים השנה היא לתת למתמחים הצעירים שלנו לעשות אבחון בצפייה. כלומר, להעביר אבחון עם מומחה לאורך כל השלבים שלו. מאיסוף מידע מההורים ובית הספר, דרך הגדרת שאלת אבחון והיקף בדיקה, העברה, ציינון, כתיבה ועד הפידבק. … להמשיך לקרוא ←

האבחון נערך במהלך מלחמת "חרבות ברזל". שש מילים שטומנות בתוכן כל כך הרבה עומק, פחד וסימני שאלה. כל הילדים שאבחנתי במהלך החודשים האחרונים גרים בסביבה הרגועה יחסית שבה אני מתגוררת. על כל אבחון כתבתי "נערך במהלך מלחמת חרבות ברזל". אבל … להמשיך לקרוא ←

· לשאול את ההורים והילד מה הם צריכים מהאבחון? (מסמך קביל, אישור לחששות, המלצות להתאמות…) איך הם מבינים את הקושי? מה מדאיג אותם? תשובות לשאלות האלה יתנו המון מידע ויאפשרו תיאום ציפיות. · כל ילד הוא יחיד ומיוחד, וחשוב לתת … להמשיך לקרוא ←

"תגידי" שאלה אותי סטודנטית בקורס ל"ל, "בשנה רביעית של ההתמחות יודעים לבחור כלים? מבינים את הסיבות לקושי? יודעים לכתוב פסקה יצירתית ולא העתק-הדבק?" סיפרתי להם שלאחרונה עשיתי אבחון לילדה שהרגשתי שאני לא מבינה מספיק. הוספתי ריי שמעיתי, קוביות ומטריצות מתוך … להמשיך לקרוא ←

יש ילדים שצועקים את הקשיים שלהם.  הם לא לומדים ולא מוכנים להיעזר. הם מפוצצים את הכיתה.  הם לא מגיעים לכיתה.  הם לא נעימים למורים, לחברים, להורים. הם גם לא נעימים לנו כמאבחנים. יש ילדים ששותקים את הקשיים שלהם. הם נורא … להמשיך לקרוא ←

"מילים מילים מילים הרבה הרבה הרבה אבל לא בעניין, לא בעניין שלנו" אפשר היה לחשוב בקלות שמיכה שטרית מתאר חוויה של הורה שקורא דוח על הילד שלו. "זה לא משתלם, לא משתלם… עניינים שברומו של עולם אבל לא בעניין, לא … להמשיך לקרוא ←

מה מאפשר לנו להבין את הנקרא? · קריאה אוטומטית – קריאה שוטפת ומדויקת מפנה משאבי קשב לצורך הבנה. · היכרות עם אוצר המילים בטקסט ועם ידע העולם שבו. למשל, לפסיכולוגית יהיה קשה יותר להבין טקסט בכלכלה כי היא לא מכירה … להמשיך לקרוא ←

10 דברים (או 300 מילים) על בדיקה של שטף ודיוק בקריאה: # הנורמות הכי טובות שיש זה א-ת. נכון, הן בעייתיות מאוד, אבל הן הכי טובות שיש לנו בעברית. # מבחן מסלו"ל הוא מבחן סינון, ולכן הבדיקה שלו לשטף ודיוק … להמשיך לקרוא ←

כמו לרובנו, הוודקוק לא בא לי טוב בהתחלה. כמו רובנו, אני לא אוהבת שינויים חדים. אבל לא הייתה ברירה, והתחלתי להתנסות. לאורך זמן, התנסות בביצוע ובהדרכה למדתי לחבב ולהעריך את מה שהוא נותן ונפרדתי מהויסק. מאז עבר זמן ואני מוצאת … להמשיך לקרוא ←

פעם ראשונה שהלכנו להופעה ב"קו רקיע" בפארק אריאל שרון.  הנוף הפרוס לפנינו היה מעורר התפעלות.  "הנה עמוד הפיקוח של נתב"ג", "הנה המבנים של שרונה והנה קריית הממשלה"… היה משהו מסקרן ומקסים בקרבה של המטוסים היורדים לנחיתה. ב-20:30 התחילו ווטסאפים על … להמשיך לקרוא ←

כשמאיה ביתי הבכורה נולדה היא בכתה בלי הפסקה. לא משנה מה עשיתי לא הצלחתי להרגיע אותה. הבכי שלה הטריף אותי.  בטיפת חלב הרגשתי מבוקרת. כשהלכתי לרופאת הילדים הרגשתי אמא לא טובה. כשסיפרתי לפסיכולוגית עמיתה הרגשתי משוגעת. אחרי ארבעה חודשים חברה … להמשיך לקרוא ←

"מי מסתתר מאחורי המסכה?חתול, מפלצת או ילדה יפה?" (רמי פורטיס) באבחון יש לנו המון מסכות.  הילד שבית הספר מתאר שונה מהילד שמציגים ההורים,  הילד שסיפרו לנו עליו הוא לא תמיד הילד שאנחנו פוגשים, החוויה שיצאנו איתה לא תואמת לפלט של … להמשיך לקרוא ←

התאמה של השמעה ניתנת כשיש קושי משמעותי בקריאה באופן שמכביד על הבנת הנקרא. כלומר, יכול להיות ילד עם קושי בקריאה הטכנית אך ללא קושי בהבנת הנקרא, ואז אין משמעות להשמעה. כמו כן, צריך להוכיח שהשמעה עוזרת באופן משמעותי. לעיתים יש … להמשיך לקרוא ←

כמה שאנחנו אוהבים מקרים ברורים ונקיים. כל היכולות אחידות, יש הנמכה ביכולת אחת או שתיים, הקשר להנמכה בהישגים ברורה, החלק הרגשי לא משמעותי, ניתן סיוע מקצועי לאורך זמן והילד משתף אותו פעולה מקסים, ואם כבר להזמין – גם בלי הפרעת … להמשיך לקרוא ←

כל פעם שאני שואלת לגבי איך קובעים לקות למידה יש מי שעונה שצריך רמת אינטליגנציה בנורמה.  אז זהו, שלא.  גם בהגדרה של פלנגן וגם בהגדרת הDSM אין התייחסות מפורשת לנושא של משכל, אלא רק לכך שפיגור הוא גורם הדרה (טכנית נתייחס … להמשיך לקרוא ←

כשאני קוראת דוח אני מנסה לבנות לי את הילד בראש. בהתחלה אני קוראת את הרקע ומסכמת לי את עיקרו בקצרה. מנסה להרגיש דרכו את הילד.  לפני שאני קוראת דוח אני מסכמת לי את הנספח.  רושמת לעצמי ליד כל יכולת רחבה … להמשיך לקרוא ←

מה זה בעצם cross battery assessment (XBA) ? המשמעות של XBA זה שאני יכולה לקחת כלים מסוללות שונות (וודקוק, ויסק, ריי, קווה, א-ת…) ולהעלות אותם על סקלה אחת כדי שיוכלו "לדבר ביניהם". כששני הכלים באותה יכולת רחבה אינם באותו טווח (אחד … להמשיך לקרוא ←

היא מקסימה, נבונה ומלאת ידע. נעים לי להקשיב לה עונה לשאלות שלי. ברור לי שהיא צריכה להיות כבר מומחית, ובכל זאת משהו בשיח הזה שאמור להכין אותה למבחן נתקע. אני שואלת כל מיני שאלות. החיבור שלה לילד ולמקרה ברור, היא … להמשיך לקרוא ←

זה כבר בסדר לדבר על אבחון? כבר מותר לאבחן? איך ניתן לאבחן ולהבין את העולם הרגשי של הילד? הילד פנוי לאבחון? אני פנויה לאבחן?  ברור שלא נאבחן כרגע מי שנפגע או פונה מביתו, ומה עם כל אלה שהולכים כל יום … להמשיך לקרוא ←

"את רוצה ללמד לקויות למידה ב' במדרשה? יש הרבה נרשמים לקורס ומחפשים עוד מרצה".  מאיפה זה צץ???  זה היה בשנה הראשונה שלי בשפ"ח נתניה, ולדעתי גילת עוקב לא ממש הכירה אותי.  למה היא חושבת שאני מתאימה?? מאיפה היא יודעת כמה … להמשיך לקרוא ←

לפעמים המפגש ההדרכתי לא מצליח לי. לפעמים אני מרגישה מאכזבת שלא דייקתי שלא חידשתי מספיק, לא הבהרתי שהייתי עוצמתית וחדה מדי באמירות שלי, לא די רגישה לא הקשבתי מספיק, לא נשמתי מספיק נבהלתי והגבתי באימפולסיביות שקל היה לפרש את הדברים … להמשיך לקרוא ←

אני מרגישה כמו ראש חבורת בלשים שחושפת סיפור. מתחילים מהרקע. כולם מתחילים מהרקע. ואז הגלגלים שלי מתחילים להסתובב איך היכולת הכללית? איך יראו היכולות הרחבות? ואז אנחנו מסכמים את היכולות הרחבות בצורה פשוטה ומתחילים לראות את הילד השלם ולהבין אותו. מחפשים … להמשיך לקרוא ←

כשאני שואלת סטודנטים על תחושות לגבי אבחון יש תשובה נפוצה. "אני אוהב להעביר ולחשוב את הילד, אבל שונא לכתוב את הדוח". זו כמובן לא תשובה יחידה, אבל שכיחה מאוד. בדיוק כמונו, גם בני נוער רבים שונאים לכתוב. לא כולם, אבל … להמשיך לקרוא ←

ערמת תיקים לוועדת אפיון. עוברת אחד אחד על חומרים ואבחונים ואפיונים ותפקודים…. מבניהם מונח דוח של מודרכת שלי כבר כמה שנים.  מדריכה אחרת חתומה עליו.  הדוח מרגיש בהיר ונכון.  אני מרגישה איך הלב שלי מתרחב ומתמלא גאווה. על הדרך שהיא … להמשיך לקרוא ←

כשתמר ביתי היתה בת שנתיים הרגשתי שהיכולת השפתית שלה נמוכה לגילה. אוצר המילים שלה היה נמוך. זה בלט לי בעיקר לעומת מאיה אחותה שבגיל שנה ידעה לשיים עיגול, ריבוע ומשולש. לקח לי הרבה שנים להבין שמאיה חזקה מאוד בתחום המילולי … להמשיך לקרוא ←

אחת לכמה זמן מישהו קורא לי "מיכל בן ריי חזותי". אז אם גם חשבתם על זה, תדעו שאתם לא היחידים. בדיחה שכבר סיפרו אותה. ולא, אין לי קשר לאנדרי ריי, פסיכולוג שוויצרי שפיתח את הצורה המורכבת וגם את הריי השמיעתי. … להמשיך לקרוא ←

העברתי השבוע unit2 (מבחן אינטליגנציה לא מילולי). ד"ר משה לנזמן הכיר לי את המבחן לפני יותר מעשור, ומאז אני משתמשת בו עם ילדים שאינם דוברי עברית למרות שהות ממושכת בישראל.  בגלל הייחודיות של המבחן, אני ממעטת להשתמש בו.  אז ככה קרה שישבתי … להמשיך לקרוא ←

עוגות זה דבר טריקי.  אנחנו עושים את הכי טוב שלנו ולפעמים זה תופח ולפעמים נופל… יש מלא מתכונים וטיפים יש בזה עניין של ניסיון ותרגול יש עניין של דעה, לא כולם מסכימים מהי עוגה טובה יש עניין של טעם, לא … להמשיך לקרוא ←

יש לנו לפעמים ידיד שאנחנו כבר לא פוגשים הרבה מכל מיני סיבות. כשפוגשים אותו אנחנו  נזכרים למה זה ככה (מתיש…) אבל גם למה היינו פעם חברים יותר קרובים ומה הוא תרם לנו. אז כמה מילים על ריי שמיעתי ???? *הוא לא בודק עיבוד … להמשיך לקרוא ←

"אני לא מצליחה להבין מה קורה לילד" אמרתי לה. "אני מבינה שקשה לו להביע את עצמו בכתב אבל לא מצליחה להבין למה. אני גם לא מצליחה להבין למה יש פער כל כך גדול בין ההבעה בכתב להבעה בעל פה. פתאום … להמשיך לקרוא ←

"ומי יחתום אחרי?" שאלתי אותה.  היא הסתכלה בי באי הבנה, "את מומחית, בהסמכה להדרכה".  אבחון ראשון בשפ"ח נתניה. אחרי 12 שנה בשפ"ח תל אביב שכל מסמך עובר למנהל התחנה לא היה לי ברור איך אפשר שאף אחד לא יקרא מה … להמשיך לקרוא ←

אחת השאלות שנדרשתי אליה הכי הרבה פעמים היא אילו כלים חייבים להיות באבחון פסיכודידקטי, או מה כוללת הערכה שצריך לצורך הזה.  בכל פעם אני עונה שאבחון פסיכודידקטי כולל: *מדידה של כל אחת משבע/שמונה היכולות הקוגניטיביות על ידי שני כלים (או … להמשיך לקרוא ←

"משלושה יוצא אחד" או שניים? או מה בעצם? כשמבחן אחד נמוך מהנורמה ומבחן אחר בנורמה באותה יכולת רחבה, אנחנו אמורים להוסיף תת מבחן שלישי. ואז כמו בהרבה שלישיות קורות בעיות ומתחילות מריבות ומחלוקות. אם בחרנו להרחיב עם כלי שנותן יכולת … להמשיך לקרוא ←

"קודם עבדתי טכנית וכל הלמידה הזו גרמה לי להבין דברים לעומק", "בסוף דיאגנוסטיקה היה החלק הכי קל בבחינה שלי".  טירוף של למידה אינטנסיבית,  ורגע אחרי המבחן מתרווחים ונחים על זרי המומחיות. זה רגע מרגש של קבלת החלטות על התמקצעות בהמשך.  … להמשיך לקרוא ←

אחרי עשור סידרתי את האתר שלי מחדש. זה היה בגלל מודרך אחד ששאל איפה אפשר לקרוא את הפוסטים שלי, חוץ מלחפש אקטיבית בקבוצה בפייס. אחרי כל מיני תהיות והתייעצויות החלטתי לאסוף אותם לתוך האתר שלי. על הדרך סידרתי את כולו ומעכשיו … להמשיך לקרוא ←

איך נראית קריאה תקינה?  1.       בגן חובה ובתחילת כיתה א' ילדים לומדים את האותיות. הם גם לומדים את הצליל שכל אות מפיקה. בעברית שם האות מתחיל בצליל שלה (האות גימל -ג') 2.       בתחילת כיתה א' לומדים גם את סימני הניקוד ומחברים אותם … להמשיך לקרוא ←

בשנתי הראשונה בשפ"ח אבחנתי 47 ילדים. הייתי מחכה לפגישות עם צילה, מגיעה עם הר תיקים והיא היתה הופכת ערמת ניירת וציונים לילד, תובנות והמלצות. צילה היתה שואלת אותי שאלות, שעל רובן לא ידעתי לענות. "תוך כדי אבחון תכתבי, תכתבי הכל", … להמשיך לקרוא ←

בחדר האבחון שלי יש הרבה משחקים למרות שאני אני לא מטפלת כיום במשחק. למה? מהמון סיבות.  המשחקים עוזרים לי "לשבור את הקרח" וליצור קשר עם ילדים מתנגדים. הם עוזרים לפעמים לייצר הפסקה בעבודה האבחונית כדי למלא מצברים, לחזור לקשב או … להמשיך לקרוא ←

הרבה פעמים זה קורה ממש בסוף, ככה אחרי לא מעט דקות משותפות של איסוף פרטים ועוד פרטים מחומר הגלם. פלואידית, קריסטלית, יעילות למידה… נמוך, גבוה, פערים, תנודות…. קריאה, הבעה בכתב, חשבון… דימוי עצמי, הימנעות, תוקפנות, תסכול…. דיווח הורים, ביס, התחושה … להמשיך לקרוא ←

זה היה רק לפני שנה שנפל דבר בשדה החינוכי. רק וודקוק. נראה שהרבה מים זרמו מאז בירקון… חלקנו עדיין נעזרים בווקסלר כדי להוסיף כלים ולהרחיב את הראייה, אם מתוך צורך בהרחבות מדויקות לילד ואם מתוך הרגל.  "שארית" אחת שבולטת לי … להמשיך לקרוא ←

מתיישבת מול המחשב, פותחת את קובץ האבחון. נופלת עלי עייפות מטורפת. השעה מאוחרת, אני מתרצת לעצמי. מחר.  למחרת מתיישבת מול המחשב, פותחת את קובץ האבחון ואותו סיפור. עייפות קיצונית. לא מצליחה להחזיק את העיניים. טוב, הרי אתמול לא הלכתי לישון … להמשיך לקרוא ←

כשהייתי ילדה רציתי להיות גננת. תמיד אהבתי ילדים ונהנתי לשחק איתם. אמא שלי היתה מורה והבנתי מהר מאוד שזה לא כדאי. לעומת זאת, גננות זכו בעיני לאהבה אינסופית וחום מהילדים. לא חשבתי על התמודדות עם הורים, פיקוח, תכנית לימודים… רק … להמשיך לקרוא ←

לורד וולדמורט. זה שאסור להגיד את שמו.  גם לנו יש דברים שאסור להגיד: העתק -הדבק. "לא, זה לא קשור, זה מדוח קודם, תסתכלי רק על מה שכתוב באדום, זה הילד הזה". תבנית דוח (template): "התפתחותו/ה המוטורית היתה מוקדמת/ תקינה/ מאוחרת, התפתחותו/ה השפתית היתה … להמשיך לקרוא ←

זקוקה לסיוע בהבנת הנקרא:  בכתבה באחד האתרים נכתב "במחקר שפורסם חוקרים מצאו שנשים שאכלו מזון בריא ומגוון יותר נטו גם לחיות יותר". אז מה עוזר לתוחלת חיים ארוכה יותר, הבריא או המגוון?  בתור מישהי שהכי אוכל בעיניה זה שוקו ולחמנייה … להמשיך לקרוא ←

הפחד הכי גדול שלי זה לטעות. שמישהו יקרא את האבחון שלי בדיעבד ויתברר שהוא טעות גמורה, בכלל לא בכיוון. הפחד שאני לא מדייקת, לא מפרשת נכון מלווה אותי בלא מעט דוחות לא מאוד ברורים. אני מרגישה את זה עוד יותר … להמשיך לקרוא ←

"tomorrow is tomorrow, מחר היא תחזור". מסתבר ששלמה ארצי משחק בהופעה עם החלפת מילים באנגלית. את "אהבתיה" הוא לא מחליף. לא מסתדר עם המוסיקה לשיר פתאום 3 מילים "I loved her".  השפה העברית היא תקצירית מאוד לעומת האנגלית כי יש בה שימוש … להמשיך לקרוא ←

"לא ככה כותבים. לא קראת בחיים אבחון?!"  נבוכתי. האמת, לא. רק סיימתי את התואר בקלינית של הילד אז היה לי מושג איך אמור להיראות אבחון עם הסוללה הקלאסית, אבל אבחונים דידקטיים לא יצא לי לקרוא ולא היה לי מושג איך … להמשיך לקרוא ←

תכף יהיו שוב בחירות, וכמה הן תכופות בשנים האחרונות.  באופן כללי, אנחנו אוהבים דמוקרטיה ואת אפשרות הבחירה, אבל לפעמים יותר נוח לנו שבוחרים עבורנו.  נגיד רשימת כלים לאבחון. יותר קל כשיש רשימת כלים מובנת שאותה מעבירים ולא צריך לחשוב למה … להמשיך לקרוא ←

ישבת ימים ולילות, למדת, שיננת וחשבת. פלואידית, קריסטלית, מורפולוגיה, אורתוגרפיה, DSM, CHC, RTI … מה לא.  וזהו. עברת. מגיע לך. תחגגי את הרגע ותהני ממנו. הרווחת אותו ביושר. ומה עכשיו? הרי לא משתלם לאבחן ולמי יש כוח לכל הכתיבה הזו.  שניה לפני שאת הולכת, … להמשיך לקרוא ←

אולי יש לכם זמן לכמה מילים על הארכת זמן? כולנו רוצים הארכת זמן. ככה רגע לפני הבחינה, עוד כמה ימים ללמוד.  או אולי בעצם לא? שרק כבר יגיע וגל החרדה המטורף יחלוף?  הארכת זמן ניתנת כהמלצה כמעט בכל אבחון. בעצם, … להמשיך לקרוא ←

אחת לכמה זמן אני רוצה לעזוב.  אחת לכמה זמן יש לי משבר אמונה. לכל משבר יש סיבות טובות משלו, אבל הוא משבר עמוק. השכר הנמוך והלא מתגמל מורכבות העבודה בשירות ציבורי  אירועי חירום מיליון תחומי התמחות וכמה אפשר להעמיק בתוך … להמשיך לקרוא ←

"למה בכלל פסיכולוג חינוכי צריך לדעת את זה?" לא היתה בך התרסה. היו בך תמימות ותהייה. "טוב, לא למדתי אצלך" ניסית לנחם אותי שלא הצלחתי להדביק אותך באהבתי לעולם האבחון. הסתכלתי בך, אחרי ארבע שנות התמחות. נהנית מעבודה מערכתית, אוהבת … להמשיך לקרוא ←

אני אוהבת ללמד. נראה לי שכולם יודעים עלי את זה.  אבל אני לא אוהבת לקרוא את העבודות של סוף הקורס. הגיוני, לא? 25 דוחות של אבחונים פסיכודידקטיים, עמודים על עמודים של מלל.  האמת? יותר קל לי לכתוב דוח מלקרוא אחד. … להמשיך לקרוא ←

רציתי להגיד לך שחשבתי על המפגש שלנו.  שאלת למה צריך כותרות בדוח. הרי כל המילים הסבוכות האלה, פלואידית, קריסטלית, לא בהירות בכלל לקוראים שאינם פסיכולוגים. זו היתה שאלה קצת מוזרה לי כי אני בכלל לא אוהבת כותרות. למשל, ברקע שלי … להמשיך לקרוא ←