התאמה של השמעה ניתנת כשיש קושי משמעותי בקריאה באופן שמכביד על הבנת הנקרא. כלומר, יכול להיות ילד עם קושי בקריאה הטכנית אך ללא קושי בהבנת הנקרא, ואז אין משמעות להשמעה. כמו כן, צריך להוכיח שהשמעה עוזרת באופן משמעותי. לעיתים יש קושי בקריאה, אך השמעה לא פותרת אותו. חלק מתהליך האבחון כולל בדיקה של יעילות ההשמעה. גם בית הספר מבצע את הבדיקה הזו וצריך הוכיח שהשמעה תורמת (לפני שליחת התיק למל"ל או לוועדת התאמות).

בשנים האחרונות ההתאמה אינה הקראה אנושית אלא מיושמת על ידי מחשב – לכן חשוב להבחין מתי מה שסייע לילד זה תיווך ומתי עצם ההקראה.

המערכת הממוחשבת משמיעה את הטקסט תוך כדי שרואים אותו, ומאפשרת חזרה על חלק מהטקסט בהתאם לצורך של המאובחן. כלומר, גם בבדיקה חשוב להקריא במקביל לכך שהטקסט אצל הילד וניתן להקריא באופן חוזר חלק מסוים לבקשתו (לכוון אותו לחלק מסוים בטקסט זה כבר תיווך של מיקוד).

יש 3 התאמות בהקשר של השמעה – 

ברבי מלל

באנגלית – דורש בדיקה ספציפית

ובלשון עברית/ערבית – דורשת מורכבות גדולה יותר כי הבנת הנקרא זו המיומנות הנבדקת במבחן.

חשוב להבין שקריאה היא מיומנות בסיס ומיומנות חיים. גם אמצעי ההשמעה האלקטרוניים פחות יעילים כיום מקריאה עצמית. רוב האנשים לא יקבלו הקראה באוניברסיטה, ולכן יש חשיבות רבה ליכולת להפיק משמעות באופן עצמאי מטקסט, גם אם הקריאה אינה מדויקת. לפיכך, נמנע ממתן התאמה זו בשלב מוקדם מדי בלמידה ונפעל לחיזוק תהליכי הקריאה של הילד ואסטרטגיות פענוח.