כשאני קוראת דוח אני מנסה לבנות לי את הילד בראש.
בהתחלה אני קוראת את הרקע ומסכמת לי את עיקרו בקצרה. מנסה להרגיש דרכו את הילד.
לפני שאני קוראת דוח אני מסכמת לי את הנספח.
רושמת לעצמי ליד כל יכולת רחבה סימן:
לפעמים 
כי היא ממש גבוה.
כשהיא לא תקינה
? כשלא הבנתי מהנתונים או
~ כשיש תנודתיות ניכרת שאני לא מצליחה להבין
לפעמים אני רושמת לעצמי תוצאה יוצאת דופן בסוגריים, שאזכור.
ככה אני רואה אם חסר תת מבחן, ויש לי סיכום קצר של כל האבחון.
אחר כך אני מסתכלת על מה שרשמתי. האם במבט על זה נראה כמו לקות למידה? איך התוצאות של היכולות רחבות שסיכמתי מסתדרות עם הממצאים של הקריאה והכתיבה? זה הגיוני לי? מה הציפיות שלי לגבי הבנת הנקרא והבעה בכתב?
עכשיו אני מתפנה לקרוא את הדוח.
כמה הדוח סותר את הנספח? כמה נותן לי מידע מעבר לנספח או פשוט מתאר לי אותו בהמון מילים? כמה הוא הפתיע אותי או התאים לי לתחושות?
דוחות זה המון עמודים. הרבה פעמים אנחנו מרגישים שאנחנו הולכים לאיבוד בים הנתונים ולא מצליחים להבין ולתאר ילד. הסיכום הקצר מאפשר לי לראות ילד שלם, לנסות לבנות את החיבורים בין היכולות להישגים ולסכם לעצמי את ההבנה שלי.
מקווה שיעזור גם לכם.
(בתמונה: דוגמא בדויה)
