"את רוצה ללמד לקויות למידה ב' במדרשה? יש הרבה נרשמים לקורס ומחפשים עוד מרצה". 

מאיפה זה צץ??? 

זה היה בשנה הראשונה שלי בשפ"ח נתניה, ולדעתי גילת עוקב לא ממש הכירה אותי.  למה היא חושבת שאני מתאימה?? מאיפה היא יודעת כמה אני יודעת? מאיפה יש לה ביטחון שאדע ללמד? רק התחלתי להדריך….ובכלל לא למדתי את הקורס הזה בעצמי…. 

אין לי מושג איזה קול פסיכי בראש שלי הסכים לקפוץ למים, ולהאמין שאני יכולה לעשות את זה. 

מאיר בוכנר ודינה גולדמן שלחו לי חומרים כדי שאדע מה ללמד. 

זה היה קורס נעים, עם אנשים נחמדים והיה לי כיף. נראה לי שגם להם היה די בסדר ????

מאז ההצעה הזו חלפו עשר שנים.

לימדתי כבר יותר מ20 קורסים, העברתי סדנאות בכנס עם יעל שפירא והדרכתי בשפ"חים נוספים. השנה גם אלמד באקדמית. 

כל שלב כזה הפתיע אותי ולא הבנתי מאיפה הוא בא לי. 

כל שלב כזה ריגש אותי ושימח אותי,

גרם לי לשדרג את הידע שלי באבחון ובהעברה יצירתית של הידע הזה, 

גרם לי לעניין ולעושר בעשייה.

מזל שגילת האמינה בי ומזל שהיו עוד כאלה

מזל שלמדתי להאמין בעצמי וביכולת שלי

ולהקשיב לקולות התומכים והמעודדים לאורך הדרך של המודרכים השונים.

שרק ימשיך כך – עשיר, יצירתי ומלא אמונה.