אני מרגישה כמו ראש חבורת בלשים שחושפת סיפור.

מתחילים מהרקע.

כולם מתחילים מהרקע.

ואז הגלגלים שלי מתחילים להסתובב

איך היכולת הכללית? איך יראו היכולות הרחבות?

ואז אנחנו מסכמים את היכולות הרחבות בצורה פשוטה

ומתחילים לראות את הילד השלם ולהבין אותו.

מחפשים רמזים וקשרים בין החלקים הקוגניטיביים ללימודיים.

ההסבר באמת הגיוני? באמת מסביר את העלילה?

איך הוא מתמודד? איך החלק הרגשי קשור? הוא היה שם לפני הלימודי או בא אחר כך?

אמנם לפעמים יש רצח (תכלס, יש אקדח במערכה השלישית, סליחה בכרטיס השלישי בTAT).

אבל לרוב יש כורסאות נוחות, מרחב חשיבה וצחוקים של יחד.

ויש רגע שבו נופל אסימון

ויש תמונה ברורה ועלילה

ואני מוצאת משהו משמעותי לומר ולתרום

ואני מרגישה שהיה שווה לצאת לטיול הזה

יחד

כי יצאנו אז הגענו למקומות חדשים

ואולי גם הילד יגיע למקומות חדשים

פשוט כי עצרנו

יחד

לחשוב

ולהקשיב לסיפור שלו.

קבוצת הדרכה.