10 דברים (או 300 מילים) על בדיקה של שטף ודיוק בקריאה:

# הנורמות הכי טובות שיש זה א-ת. נכון, הן בעייתיות מאוד, אבל הן הכי טובות שיש לנו בעברית.

# מבחן מסלו"ל הוא מבחן סינון, ולכן הבדיקה שלו לשטף ודיוק פחות איכותית ומעמיקה, למרות העלייה בגיל.

# ל"טוב לי" אין נורמות תקפות ולא ניתן להשתמש בכלי כנורמה לשטף ודיוק. זה לא עומד בנדרש בוועדת התאמות. 

# הא-ת בודק עד כיתה ו' וזו אכן בעיה, כי אם הילד יוצא "בינוני" לנורמות ו' קשה להבין אם זה תקין בכיתה י'. עם זאת, אפשר להשוות לטווח המצופה בגיל. למשל, קצב קריאה בתיכון הוא 120-150 מילים בדקה. 

# יש מין "כלל אצבע" שמתחת ל70 מילים בדקה יהיה קושי להבין טקסט של על יסודי. כנ"ל מעל 10% טעות.

# שגיאה המלווה בתיקון עצמי נספרת כשגיאה. לחלק של התיקון העצמי נתייחס איכותנית. 

# הא-ת מציע שני סוגי טקסטים: מבחני 1 – שני טקסטים לפי גיל. ארוכים יותר ולכן ניתן לראות בהם יותר התעייפות לאורך זמן. מבחני 4 – השפעת ההקשר והניקוד. קצרים יותר (מתבגרים פוגשים טקסטים ארוכים משמעותית), אך נותנים מידע מקיף. לא חייבים להעביר גם את 1 וגם את 4, אבל עדיף לא חצי מזה וחצי מזה (מנוקד מפה ולא מנוקד מהכלי השני). 

# מבחני 4 מורכבים משתי שלשות, בשתי רמות קושי שונות. טקסט מנוקד, טקסט לא מנוקד ומילים בודדות מתוך הטקסטים. מעבירים את כל השלישיה לפי הגיל הרלבנטי, ואז ניתן להסתכל בניתוח על השפעת ההקשר והניקוד על השטף והדיוק. גם להשוואות האלה יש נורמות. 

# הסתכלות איכותנית חיונית תמיד: האם שטף ודיוק באים זה על חשבון זה? האם יש בקרה שמאיטה? מה סוג השגיאות וכמה הן פוגמות במשמעות? האם זו טעות חוזרת על עצמה (אטמוספירה) או כל פעם אחרת?# אין לשאול שאלות על הטקסטים של א-ת. הם לא נועדו לבדיקה של הבנת הנקרא.  אמורים להגיד לילד מראש "לא אשאל אותך שאלות". בחרו טקסטים עם מבנה טוב יותר ושאלות שכבר קיימות ברמות ההבנה השונות לצורך הפקת משמעות.