יש לנו לפעמים ידיד שאנחנו כבר לא פוגשים הרבה מכל מיני סיבות. כשפוגשים אותו אנחנו  נזכרים למה זה ככה (מתיש…) אבל גם למה היינו פעם חברים יותר קרובים ומה הוא תרם לנו.

אז כמה מילים על ריי שמיעתי ????

*הוא לא בודק עיבוד שמיעתי, בניגוד למה שיכול להשתמע משמו. עיבוד שמיעתי זה רגישות לצלילים בשפה, הריי מתייחס לזכירה של מילים.

*שמו המלא – מבחן למידה מילולי שמיעתי ע"ש ריי. מבחן זיכרון למילים שמושמעות (ולכן ה"שמיעתי") ואינן מוצגות חזותית (כמו הבזקה של מילים על כרטיסיות או מחשב).

*הוא לא שייך ליכולת של זיכרון לטווח קצר, אם כי תהליך הלמידה מושפע מזיכרון עבודה. יש בו יותר פריטים ממה שניתן להכיל בזיכרון המיידי שלנו, ואנחנו נשענים בלמידה גם על הזיכרון לטווח הארוך.

*הוא כלי מצוין לבדיקה של יעילות למידה בשל מגוון המדדים שבו. הוא בודק את היכולת בצורה אחרת מהוודקוק ולכן תורם להרחבת הראייה בצורה שונה. מסיבה זו גם הגיוני אם התוצאה המתקבלת שונה מזו של הוודקוק. 

*יש בו שני סוגי ציינון: השוואה ביחס לאוכלוסייה לכל אחד מהשלבים, וציינון של השוואות פנימיות, הילד ביחס לעצמו, שנקראות הנורמות המורכבות. הנורמות הללו מרחיבות את הראייה ופורסמו במאמרים שונים של פרופ' ואקיל ושותפיו. 

*הנורמות המורכבות "מתקננות" לי חוויה: כמה השינון מסייע לו מעבר ללמידה הראשונית, מה עושה הסחה, כמה מידע נשמר לאורך זמן והשוואה בין זיהוי להיזכרות.  

*בציינון של חלק 9 (זיהוי) סופרים רק את המילים של הרשימה הראשונה שהילד אמר עליהן "כן", ולכן הציון המקסימלי בחלק זה הוא 15.

*בציינון של חלק 10 (זיכרון סידורי) מחשבים לכל מילה את ההפרש בין המיקום המקורי שלה ברשימה למיקום שהילד נתן, ואז סוכמים את כל ההפרשים האלה.  חשוב לשים לב שהוא אכן רשם את כל המילים כדי שניתן יהיה לחשב.