הערכת התפקוד החשבוני

זה היה רק לפני שנה שנפל דבר בשדה החינוכי. רק וודקוק. נראה שהרבה מים זרמו מאז בירקון…

חלקנו עדיין נעזרים בווקסלר כדי להוסיף כלים ולהרחיב את הראייה, אם מתוך צורך בהרחבות מדויקות לילד ואם מתוך הרגל. 

"שארית" אחת שבולטת לי היא תת מבחן חשבון. תת מבחן חשבון שימש אותנו כסינון לתחום החשבוני וככלי מנורמל בים הכלים האיכותניים במתמטיקה. עכשיו בימי הוודקוק אני רוצה להציע שימוש בתת מבחן סדרות מספרים לצורך הזה. אותו מבחן (18) שמוצגת בו סדרה חשבונית (6,7,8,_) וצריך להשלים את האיבר החסר.  

כשילד מקבל ציון בטווח הנורמה – כנראה יש לו הבנה חשבונית בסיסית. כשיש מקבל ציון נמוך – מה הגורם לכך? האם בהכרח הוא דיסקלקולי? אין ספק שתת המבחן הזה מצמצם את ההישענות על זיכרון עבודה לעומת הווקסלר (מפני שהמספרים מולי וניתן להשתמש בדף טיוטה). 

אחת הדברים הטובות להעמיק בהבנה חשבונית של ילד היא לברר איתו את אופן החשיבה שלו על תרגיל, איך הגיע לתשובה. החקירה הזו והרווחים שלה מתוארים בהרחבה במיואל של "אח"ד מי יודע". 

בסוף המטלה (לאחר הגעה לגבול העליון) אני נוהגת לבקש מהילד להסביר לי למה בחר בתשובה במספר פריטים אחרונים. אופן העבודה והחשיבה שלו יחבר אותי ליכולות הרחבות ולהמלצות. 

למשל, אראה האם חקר רק את זוג המספרים האחרונים או שאכן עשה בקרה דרך כל הסדרה, דבר המתחבר להיבט הניהולי. 

האם הוא מסוגל להראות גמישות בחישוב ולהבין שסדרה מורכבת משתי פעולות, דבר המתייחס להיבטים פלואידיים וניהוליים. 

האם הטעות שלו מקורה בחישוב שגוי או שלא הבין מה הפרוצדורה הנדרשת, כלומר האם מתן מחשבון יפתור את הבעיה (למשל, כאשר נשען על חיבור במקום כפל או חיסור ולכן טעה) או שהקושי הוא מהותי בבחירת הפרוצדורה החישובית המתאימה.  

אחרי הסינון הזה והחקירה יש לי לא מעט מידע על היכולת החשבונית. אמשיך מפה לכלים הלא פורמליים, אבל זה כבר לפוסט אחר….