רציתי להיות גננת

כשהייתי ילדה רציתי להיות גננת. תמיד אהבתי ילדים ונהנתי לשחק איתם. אמא שלי היתה מורה והבנתי מהר מאוד שזה לא כדאי. לעומת זאת, גננות זכו בעיני לאהבה אינסופית וחום מהילדים. לא חשבתי על התמודדות עם הורים, פיקוח, תכנית לימודים… רק על האושר של מפגש, משחק ולמידה יצירתית.

כשהייתי בקורס מורות חיילות היתה לנו פעילות שהמוקד שלה היה בניית משחקים, וזה אחד הדברים הכי זכורים לי לטובה מהקורס. למעשה, הלכתי ללמוד קלינית של הילד כי רציתי לשחק עם ילדים בטיפול….

היום אני לא מטפלת וכמעט לא משחקת עם ילדים, אבל כשאני מלמדת אני משתדלת להביא את הצד המשחקי, לגוון לעצמי ולסטודנטים את הנושא המורכב של אבחון ולייצר למידה מגניבה ונעימה ככל האפשר ובתקווה גם מסייעת בהפנמת החומר. אני לפחות נהנית….

פותחת מחר את הקורס ה20. עוד שבוע לסדנא בכנס.